כל מי שהיה בזוגיות מכיר את הקטע הזה שיש איזה ויכוח באוויר והצדק נמצא מאה אחוז בצד שלכם. יש לכם טיעון מנצח!
אבל, רגע לפני שאתם באים לשלוף אותו תנו לי לספר לכם סיפור אישי על ריב שהצלחתי למנוע.
אני והסוד של מלכישוע
לפני כמה שנים היה לי בן זוג מהמם. בוא נקרא לו בשם הבדוי מלכישוע.
אחרי עשרה חודשים מאושרים ביחד התחלנו דיבורים בקשר למיסוד ייחסנו ( או במילים אחרות המילה ה"מפחידה" חתונה) והוא החליט שהגיע הזמן להפגיש אותי עם ההורים שלו.
הוא וההורים שלו לא היו ביחסים מאד קרובים (הם דתיים והוא חזר בשאלה) אבל עדין התרגשתי מאד לפגוש את אבא ואמא של אהוב לבי.
הגענו אליהם הביתה, מסרתי את העציץ שקניתי ונכנסתי למוד של הדרדס חנפני ( לא יודעת אם יש כזה דרדס אבל אם אין צריך להמציא אותו) ישר זורקת לחלל האוויר משפטים כמו כמה יפה ומרווח הבית, איך נאים הרהיטים בעיני וכולי…
עושים לי את הסיור המודרך בדירה ובכל מקום אני רואה תמונות של פניו המחייכות של בן הזוג שלי בתור ילד. תמונות בסלון, תמונות במטבח, תמונות במסדרון ונדמה לי שאפילו ראיתי תמונה בשירותים.
אז אמרתי לאמא שלו בחיוך רחב וחנפני: "לא ידעתי שמלכישוע היה כזה ילד פרסומות פוטוגני"!
פניה של האם התכרכמו. בן הזוג שלי תקע לי מרפק בצלעות והוסיף לחישה באוזן של ששששש…
אני מבינה רמזים. אז סתמתי.
הגענו הבייתה ושאלתי את מלכישוע מה נסגר עם המרפק בצלעות והששש… למה להחמיא לו שהוא היה ילד יפה זה כזה בעייתי? האם מדובר ב"עין הרע" או במסורת לא מוכרת? היכן טעיתי?
ואז הוא סיפר לי באי רצון שכל התמונות האלו הן לא שלו אלא של אחיו שנפטר מסרטן בגיל 10. הוא המשיך וסיפר על הקשיים של לגדול עם אח קטן חולה. הטיסות לחו"ל לטיפולים. האבל הכבד של ההורים שלא התאוששו מאז ועד היום. רגשות האשמה שלו על שלא הצליח להציל את אחיו ( שהיה קטן ממנו בשנה)…
הריב שכמעט היה
הייתי בשוק. אני מכירה אותו כבר כמעט שנה ודבר כזה משמעותי וגדול היה נסתר מעיניי לחלוטין. חשבתי שאני יודעת עליו את כל הדברים הכי חשובים. ניהלנו שיחות ארוכות אל תוך הלילה כמו שזוגות מאוהבים עושים והנה כזה סוד ענק וגדול שהשפיע על נפשו של מלכישוע שלי והוא לא חשב לשתף אותי?
אומנם האינסטינקט הראשוני שלי היה להתעצבן עליו שהוא הסתיר ממני את הסיפור הזה ולא גילה לי כלום. במיוחד לפני שנכנסנו לבית של ההורים שלו וכך היה יכול למנוע ממני פדיחה איומה. הצדק היה כולו שלי. זה לגמרי לא היה לעניין.
אבל רגע לפני שהפולנייה שבי נכנסה לפעולה והתחילה להרים את אצבעה לעשות נו נו נו ולנזוף בו נכנסו לפעולה הלימודים האקדמאיים שלי בהם גיליתי את החשיבות של תקשורת מקרבת במיוחד במערכת יחסים זוגית. ולכן במקום להאשים החלטתי לחבק אותו, את הכאב שלו ואת הילדות המוחמצת שהוא עבר. להקשיב, להכיל ולחזק.
כמובן שהסיפור הזה הוא לא הסיבה שנפרדנו. מה שהיה יכול להפוך לריב וויכוח מכוער מלא בהאשמות והתגונניות בכלל לא קרה. אחרי שמלכישוע נפתח והסיפור שלו יצא מתוכו כמו מוגלה מפצע הקשר שלנו רק העמיק והיה טוב יותר.
(נפרדנו כמה חודשים אחר כך כי ניקיתי את הבית. אבל זה סיפור שיסופר בפוסט אחר.)
אל תהיו צודקים תהיו חמים!
לפעמים הכי קל לנו לראות את עצמנו בסיטואציה. אבל אם לשניה אנחנו מצליחים לצאת מעצמנו ולראות שהצד השני נמצא במקום כואב. עדיף במקום להיות צודקים להיות חמים ולחבק את הקושי שלהם. זה הסוד של תקשורת מקרבת.
הרעיון הוא שאתם לא שני אינדווידואלים שנלחמים זה בזו מי צודק. מלחמת המינים זה שם של סרט (די גרוע אם תשאלו אותי) זה לא מתכון לזוגיות טובה. לפעמים אתם תהיו למטה ותרצו שבני הזוג שלכם יראו אתכם ולפעמים הם אלו שיצטרכו שתתגברו על הדחף לנצח ותראו שהם צריכים חיבוק יותר מאשר נזיפה.
אני יודעת שהמשפט המקורי הוא "עדיף להיות חכם מאשר להיום צודק". אבל אני חושבת שבזוגיות טובה עוד לפני החוכמה עדיף להיות חם, אנושי, מפרגן ואוהב.
שפת הג'ירף שתעזור לכם לריב בכיף
אבל נניח שלמרות הכל – כן חשוב לכם בסופו של יום, מעבר ללהכיל ולקבל גם לדבר ולשתף בזווית שלכם ולתת לפגיעה שלכם מקום ולספר איך אתם רואים את הדברים. אני ממליצה לכם להשתמש באחת מהטכניקות הידועות של תקשורת מקרבת: שפת הג'ירף.
שימוש בשפת הג'ירף יכולה לעזור לכם לתת לקול שלכם ביטוי עצמי ובמקביל לעשות זאת באמפתיה ובחמלה.
כשאתם באים לשתף אתם צריכים להשתמש בארבעת המרכיבים הבאים:
- תצפית – לתאר את המצב כפי שהוא בלי שיפוטיות או ביקורתיות. כמו בסרט תיעודי.
- רגש – לשתף מה הרגש שהתעורר בכם בעקבות הסיטואציה.
- צורך – לציין מה הצורך שלכם שבגללו התעורר אצלכם אותו הרגש
- בקשה – מה הצד השני יכול לעשות כאן ועכשיו כדי לעזור לכם למלא את הצורך.
לדוגמא:
מלכישוע, אהוב שלי (הקדמה מקרבת), כשביקרנו אצל ההורים שלך ואמרת לי "שששש" אחרי שהערתי את ההערה על כמה אתה ילד פוטוגני (תצפית) הרגשתי בלבול וחרדה (רגש) הצורך שלי להרגשת ביטחון ושיתוף בזוגיות נפגע (צורך). אני מבקשת שתשחק איתי משחק של אמת או חובה (בקשה).
זה אולי נראה פתרון מטופש לבעיה. אבל אם אני רק אגיד לו שהוא לא בסדר ושהרגשתי רע בעקבות המעשים שלו זה כנראה יגרום לו להישאר חסר אונים ולהרגיש חרא עם עצמו. גם להבטיח לי שהוא לא יעשה את זה שוב לא באמת ישפר את ההרגשה שלי או שלו. צריך לבקש משהו שהוא יכול לעשות כאן ועכשיו כדי לעזור למלא את הצורך ולפתור את הקונפליקט במיידי ולא לגרור אותו לעתיד.
לפעמים פתרונות מחוץ לקופסה, כמו משהו שהוא כייפי ומשחקי – במיוחד אחרי שיחה כבדה וקשה, יכולים לקרב את שניכם.
דוגמאות נוספות:
כשחזרתי הביתה וראיתי כיור מלא בכלים (תצפית) הרגשתי אכזבה (רגש) הצורך שלי בסדר וניקיון בבית נפגע (צורך). אתה יכול בבקשה לזרוק את הזבל (בקשה)?
כשאמרת לי 'אתה לא מבין כלום' (תצפית), הרגשתי תסכול, (רגש) כי הצורך שלי בכבוד (צורך) נפגע, ואני מבקש שתשתפי אותי בסיפור על פעם אחת שכן הרגשת שהבנתי אותך (בקשה)".
מקווה שזה עזר לכם.
אם מעניין אתכם לקבל עוד מידע וסיפורים בנושא זוגיות כנסו לדף זוגיות.
אם יש לכם סיפור דומה, או שאתם נמצאים באמצע קונפליקט זוגי ולא מצליחים לתקשר אני מזמינה אתכם לשלוח לי הודעה בווטסאפ ולקבוע שיחת טלפון חינמית. ונראה איך אני יכולה לעזור.
