בזמן האחרון אני נתקלת בכל מקום בפוסטים של "מטפלים רוחניים" שמדברים על זה שאהבה עצמית היא חובה בזוגיות – מי שלא אוהב את עצמו לא יהיה מסוגל לאהוב אחרים. בנוסף, מי שלא אוהב את עצמו לא יצליח "למגנט" לחייו זוגיות. וגורלו לשבת בפינה לבד בחושך.
למגנט זוגיות
הטענה העיקרית שלהם מתבססת על אמונה רוחנית שאומרת שכל יחס שאנחנו מקבלים מאנשים אחרים משקף את היחס שאנחנו נותנים לעצמנו. למשל אם אתה ביקורתי כלפי עצמך אז כל האנשים שסביבך אוטומטית יהיו ביקורתיים כלפיך – מהבוס ועד המוכר במכולת- כולם ישקפו לך את הטעויות שלך וכמה אתה לא בסדר. וכמובן בת הזוג (אם בכלל תצליח למצוא מישהי טיפוס ביקורתי שכמותך!) תהיה הביקורתית מכל ותרד עליך כל שני וחמישי. ואז אתה תתגרש ותחיה לבד כמו שידעת שמגיע לך – כי אתה לא עף על עצמך יא חצוף!
לשחק לבד זה מאד נחמד
אני שומעת את התאוריה הזאת ונורא בא לי לצעוק ישר בולשיט בפיתה. ולהפריח אותה בשנייה:
הרי כולנו מכירים נשים עם תסבוכות, הפרעות אכילה, חרדות ודיכאונות שנשואות לגברים נפלאים אוהבים ותומכים. או גברים עם ביטחון עצמי שאוהבים את עצמם ובנות הזוג שלהם הן נשים שתלטניות וביקורתיות שאף אחד מהחבר'ה לא סובל.
לפי התאוריה הזאת אדם שלא מרגיש שלם עם עצמו, או שיש לו ספקות לגבי רמת האטרקטיביות שלו אמור לשבת לבדו בחדר. לעשות מדיטציה, להסתכל במראה, לנשק את דמותו, לעשות רשימה של מה יש לאהוב בו ולעבוד קשה עד שהוא ילמד לחיות בשלום ובשלווה עם כל הפגמים שלו ורק אז זה בסדר שהוא יצא לחפש זוגיות כי לפני כן הוא סתם מבזבז את זמנו. כי או שהוא לא יצליח למגנט אף אחד לחייו או שהוא יכנס לזוגיות מאמללת.
אבל זה רדוד מצידי להגיד בולשיט בפיתה בלי לנמק אז אני אסביר למה לדעתי זה פשוט אמרה מזיקה שרק מקשה על אנשים לאהוב את עצמם.
לשחק בשניים זה נחמד כפליים
באנגלית יש אמרה מפורסמת שטוענת שאדם הוא לא אי בודד.
ולכן מלשבת לבד בחדר וללמוד לאהוב את עצמך הסיכוי שתתפתח מבחינה היכולת הזוגית שלך הוא יחסית נמוך.
היכולת לאהוב אחרים היא כמו שריר שזקוק לאתגר ואימון קבוע. התפתחות אמיתית מתרחשת הרבה יותר בתוך מערכות יחסים מאשר לבד עם עצמך.
הרעיון הזה של ללמוד לאהוב את עצמכם בדד ואז כשתהיו "מתוקנים" תצאו לעולם, תדעו לסנן בקלות את מי שלא ראוי לכם ואז תחוו רק מערכות יחסים מושלמות הוא פשטני… כדי להצליח בזוגיות מומלץ ללמוד לתת למישהו עוד מקום במרחב שלנו גם פיזית וגם נפשית, לתרגל ולהתרגל להתחשב באחר, לתקשר בצורה פרודוקטיבית וללמוד לחלוק קשיים וחוויות חיוביות שעוברות עלינו – כל אלו הם דברים שקורים רק מול אנשים אחרים.
הלבד יקדם אותנו רק עד נקודה מסויימת ולא מעבר.
נכון, אי אפשר לברוח מטעויות ולפעמים ליפול למערכות יחסים גרועות. אבל ככה מתבצעת למידה אמיתית ככה אנחנו יכולים לדייק מה נכון לנו ומה פחות מתאים.
כמובן שאנשים עם ביטחון עצמי מדורגים כמושכים ואטרקטיביים וזה בהחלט לא מזיק לעבוד על אהבה עצמית. אני מאד ממליצה שכל אחד ילמד לאהב את עצמו כי זה ממש נחמד לחבב את מי שאנחנו ובת'כלס כל הזמן אנחנו תקועים עם עצמנו, אז כדי שנהיה עם מישהו שכיף להיות איתו.
אבל, המסר שלי זה אם יש מישהו או מישהי שסובלים מבעיות של חוסר אהבה עצמית (ביננו לכולם יש ימים כאלו) או דימוי נמוך שלא יאשימו את עצמם שהם לבד ויחשבו שהדבר הייחדי שמונע מהם להיות בזוגיות זה שהם כרגע לא עפים על עצמם. אהבה עצמית היא לא חובה כדי להיות בזוגיות. וביננו, יותרקל ללמוד לאהוב את עצמך כשיש מישהו אחר שכבר אוהב אותך.
