בעוונותי אני צופה אדוקה בתוכנית הטלווזיה חתונה ממבט ראשון.
התוכנית הזו שינתה את חיי. ולא בקטע טוב.
חתונה ממבט ראשון
למי שלא מכיר הקונספט הוא כזה:
מומחים משדכים בין זוג שנפגשים לראשונה בחופה. הם מתחייבים לחיות יחד כמו זוג נשוי למשך תקופה מוגבלת ואז להחליט האם הם רוצים להשאר נשואים זה לזו או שהם מעדיפים להתגרש.
המחשבה מאחורי התוכנית היא שברגע שבוצע טקס החתונה מול המשפחה והחברים בנוסף לירח דבש רומנטי ומגורים משותפים יתנו למשתתפים יותר זמן ובעיקר יותר מחויבות להכיר זה את זו מאשר בסתם בליינד דייט והסיכוי שהם ישארו יחד יהיה גדול יותר.
לפני כמה שנים התחלתי לראות את הגרסא האמרקאית של חתונה ממבט ראשון.
ובעונה בה צפיתי הייתה בחורה יפיפיה שחטפה הלם בחופה שלה. היא הותאמה לבחור שבכלל לא היה הטעם שלה מבחינה חיצונית. היא ממש הלכה הצידה, לבושה בשמלת כלה ובכתה איך המומחים שידכו אותה לבחור כזה לא אטרקטיבי. אבל לאט לאט כשחלפו הימים והיא בילתה איתו יותר זמן היא למדה להתאהב בו ועד היום הם נשואים באושר ואפילו הגדילו לא מזמן את המשפחה.
הסיפור שלהם מאד נגע בי וריגש אותי. הבטחתי לעצמי שבמערכת היחסים הבאה שאני נכנסת אליה אעשה בדיוק את אותו הדבר – אחליט שאני נותנת הזדמנות אמיתית ושכל פעולה שלי תצא מתוך נקדת הנחה שבן הזוג שלי הוא השותף לחיים שלי.
אהבה ממבט שני
למרבה הפלא בדיוק באותה תקופה שהייתי מכורה לסדרה הסתובבתי עם ידיד שלא היה הטיפוס שלי, מעולם לא חשבתי עליו כעל בן זוג פוטנציאלי. אבל, מכיוון שעברתי דירה ולפתע היינו שכנים התחלנו לבלות יותר זמן ביחד עד שיום אחד הוא התוודה בפני שהוא מאוהב בי.
עשיתי שיחה עם עצמי. נזכרתי במשפט האהוב – "אם תלך בדרכים שתמיד הלכת -תגיע למקומות שאליהם תמיד הגעת". חשבתי לעצמי שזו הזדמנות מצוינת לקיים את ההבטחה שהבטחתי לעצמי ולתת צ'אנס אמיתי לאהבה גם אם היא לא באה בצורה שדמיינתי.
ומאותו הרגע שאמרתי לו כן החלטתי שאני נותנת את כולי בזוגיות הזו לפחות לכמה חודשים ובחרתי להתנהג אליו כאילו מישהו לחש לי באוזן שהוא הסוף הטוב שלי באגדת הדיסני של חיי וכל פעם שאני עושה משהו למענו אני בעצם עושה משהו למען חיינו המשותפים.
ככה יצרתי לעצמי "חתונה ממבט ראשון- הגרסא הבייתית" רק בלי המצלמות. בלי קהל ובלי שאף אחד ידע על ההחלטה שלי.
הכל הלך מאד דומה לתוכנית הטלווזיה. ממש בתחילת יחסנו טסנו לנופש רומנטי, ממש ירח דבש באיי יבני במלון חמישה כוכבי מפנק. ישנו ביחד כמעט כל לילה, הכרתי את המשפחה שלו, שיחקתי עם האחיינים, הפגשנו חברים, הוא הכיר את המשפחה שלי, בישלנו ארוחות והייתה תחושה שאנחנו בונים זוגיות יציבה שמבוססת על חברות, כבוד הדדי ואכפתיות.
לפחות במקרה שלי בניגוד לטעם האישי שלי השיטה עבדה התאהבתי בו בחזרה.
ממש התאהבתי כולל לב שדפק בהתלהבות כל פעם שנפגשנו. הצלחתי להרדם כל לילה איתו בתנוחת כפיות כי הרגשתי ממש מוגנת והאמנתי שהוא החבר הכי טוב שלי שאף פעם לא יפגע בי.
כבר פינטזתי על הספר שאני אכתוב – "אהבה ממבט שני: הסיפור האמתי על איך ניצחתי את עולם הדייטים וכמה שווה להוציא ידיד מתוך הפרינד-זון ולהכניס אותו לבויפרינד -זון".
פרידה ממבט שלישי
וטעיתי.זה נגמר בערב חג בצורה מאד מפתיעה וכואבת.
מסתבר שהוא אף פעם לא היה חבר אמת. הוא לקח את הדברים האינטימים שסיפרתי לו על על עצמי ואת הפחדים הכי גדולים שלי והשתמש בהם כמו סכין לסובב לי בתוך הלב. למרות שסיימנו דברים בצורה יפה (אני מאד מאמינה בלהיות חברותית ונחמדה אם אנשים שהיו חלק מחיי) הזוגיות הזו השאירה בי צלקות.
היא אחת הסיבות שבגללן החלטתי לעזוב את הפנטהואז המשופץ אדרכלית בו גרתי, למכור את חפצי המרובים ולצאת להרפתקאה נהדרת ולעבור לגור תקופה באמסטרדם. אני לא מתחרטת על מה שקרה. בזכות הסיפור הזה עשיתי דברים שבחיים לא הייתי עושה אימללא זה לא היה קורה לי.
אני מי שאני היום רק בזכות החוויות שחוויתי חלקן חיוביות וחלקן שליליות.
אני שמחה שאיתגרתי את עצמי וגיליתי שאני יכולה להתאהב גם ממבט שני. אולי גם אתם יכולים…
